תושביו הראשונים של היישוב היו מקרב עולי צפון אפריקה ורומניה שהגיעו בתחילת שנות ה- 60 לארץ והופנו במסגרת הפעולות הראשונות של המדינה ליישוב הנגב. מקורות התעסוקה הראשונים ביישוב התבססו על כריית חרסית וגבס, בסיסי צבא הקבע, עסקים אשר שרתו את הנוסעים לאילת וממנה, מוסדות החינוך והמועצה המקומית.
עם חתימת הסכמי השלום עם מצרים תוכננה מצפה רמון להוות בסיס אזרחי למאות משפחות אנשי קבע ששרתו בבסים ופונו מסיני ומאזור ימית. נבנו שכונות חדשות בעיקר צמודות קרקע שהיו אמורות לאכלס את המתפנים מסיני, אך בעקבות מבצע "שלום הגליל" מרכז הכובד של צה"ל נע צפונה ורוב השכונות נותרו ריקות. בסיס חיל האויר "רמון" שנבנה באזור עם פינוי סיני, הביא למקום כמה מאות של משפחות צבא הקבע שהפכו את מצפה רמון לביתם, כתוצאה מכך בשנת 1988 מנה הישוב כ- 3000 נפש.
משנת 1990, עם קליטת העלייה מחבר העמים, הוקמה שכונת מגורים חדשה ועלה בהדרגה מספר התושבים ל5000 איש.
בשנים האחרונות:
בשנים האחרונות חלו עבודות שיפור פני הישוב. אזור התעשייה הישן שופץ והפך למתחם תיירות בשם "רובע דרכי הבשמים".
לאחרונה מצפה רמון מפנה את פניה אל התיירות. כחלק ממהלך זה הוקמו מספר בתי אירוח ומלונות חדשים, ביניהם מלון "רמון" ומלון "בראשית", כמו כן מספר מלונות בוטיק קטנים ועסקים תיירותיים נוספים. בנוסף משוקמים שבילי טיול במכתש ע"י הקן לשיקום מחצבות, ולאחרונה נסלל תוואי שביל ישראל לאופניים סמוך למכתש.
בתחום החינוך חלו תמורות. הוקמה פנימיה בשם "חברת הנוער למנהיגות ועשייה חברתית", המושכת בני נוער איכותיים למצפה רמון. בנוסף הוקם בית ספר ממלכתי דתי חדש.
היום:
אנחנו בצעדים אחרונים לקראת הפקדה של תוכנית מתאר לישוב, שנעשתה עליה עבודה רבה ורצינית.
בישוב פועל צוות מרכז צעירים, המארגן פעילויות רבות, ומצפה להקמתו של מבנה חדש עבור המרכז.
התחלנו בפרוייקט לשיקום נחל חווה - והפיכת מצפה רמון למרחב ביסופרי - שבו כל התכנון מתחשב בתוואי הנוף האקלים והטבע.
פניה של מצפה רמון הם אל הפיתוח הקידמה. אנו פועלים לפיתוח הישוב באמצעות התיירות והמיזמים התיירותיים השונים, אך גם בדרכים נוספות ופועלים לפתיחת מקומות עבודה נוספים במקום, ויצירת תמהיל תעסוקתי מגוון ככל האפשר.
