עבר: אזור תל ניצנה הקדום שוכן על גבעה מורמת החולשת על פיתחת ניצנה. התל חולש על צומת דרכים עתיק בו יש עדויות לתקופת האבן,תקופת האבות - הברונזה, ממלכת יהודה – תקופת "הברזל",התקופה הנבטית, הרומית והביזנטית, ראשית התקופה הערבית – בית אומיה והתקופה הטורקית בה נבנתה העיר עוג'ה אל חפיר, עם תום המנדט הבריטי בארץ ישראל נקבע הגבול המשותף בין ישראל ומצרים, שהפך לגבול שלום מאז חתימת הסכמי קמפ דיוויד.
הווה: האזור מצטיין במרחבים פתוחים, בים של דיונות המהוות מוקד מחקרי של האוניברסיטה העברית מירושלים והאוניברסיטה של בן גוריון מבאר שבע. במרחב יש שמורות טבע ייחודיות עם פלורה ופאונה (חי וצומח) מין הייחודיים בעולם.
בשנים האחרונות חל פיתוח חקלאי מואץ ומרבית התוצרת המקומית מופנית לייצוא לשווקיי העולם. עגבניות השרי, התבלינים, היין והזיתים הם רק חלק קטן מהתוצרת הייחודית המשובחת המאפיינת את המקום. החידוש המהותי באזור הוא המים המליחים הנמצאים בשפע בעומק האדמה. מים אלו מותפלים והם יכולים לתת עצמאות כלכלית חקלאית לאזורים המרוחקים.
לעתיד: אדמה, מים וידע חקלאי יש כאן בשפע, כל שנותר הוא תכנון אזורי, בו יהיה ניתן להגשים את שיתוף הפעולה בין מדינות, שהמשותף להם הוא האזורים המדבריים והסמי ארידיים כדוגמת הנגב וסיני.
ניצנה נמצאת כ-75 ק"מ דרומית מערבית לבאר שבע בסמוך לגבול השלום בין ישראל ומצרים.
ניצנה משתייכת למועצה האיזורית רמת-נגב ונמצאת בסמוך ליישובים החקלאיים:
קדש ברנע (ניצני סיני) וכמהין, ליישוב האקולוגי הצעיר באר-מילכה ובדרך לעזוז ולחאן בארותיים.
אל ניצנה מגיעים דרך כביש 40 דרומה, בצומת גורל, שמאלה דרך עוקף ב"ש עד לצומת טללים,
וממנו בכביש 211 לכיוון מעבר ניצנה.
רקע כללי - התהוות ומייסדים:
בשנת 1987 החליטה הסוכנות היהודית להקים קהיליה חינוכית-התיישבותית (ניצנה), אשר מטרתה העיקרית היא ללמד את הנוער הישראלי ונוער יהודי מהתפוצות להכיר את הנגב כ"מדבר חי", בו טמונות אפשרויות גדולות של התיישבות ופיתוח רב קסם לדור הצעיר
בכדי לתכנן ולבצע את הקמת ניצנה מונה צוות היגוי והקמה בין-מחלקתי, אשר בו שותפו אנשי המחלקה לעליית הנוער והמחלקה להתיישבות של הסוכנות בראש הצוות עמד, מראשיתו, חתן פרס ישראל אריה לובה אליאב ועימו מנהל הכפר דאז זאב זיוון. כמו כן הוקם ועד מנהל בראשותו של אלי עמיר - מנכ"ל המחלקה לעליית הנוער. מפעל ניצנה כפוף תקציבית וניהולית לסוכנות היהודית לארץ ישראל.
בכפר הוקמו, במהירות, יחידות טרומיות ואולתרו כמה מבנים קודמים על מנת להתחיל בפעולה עד סוף שנת 1987. ראישת עשייתה של ניצנה, היתה בתחום 'עליית הנוער' בתכניות כגון: נעל"ה 16, סל"ה (לנוער וצעירים מארצות חבר העמים לשעבר) ותכניות קדמ"א - קידום מוכנות אישית לצעירים יוצאי אתיופיה. לימים הפכה ניצנה למרכז חינוכי, כבית ספר שדה, המארח בין שעריו אלפי בני נוער מדי שנה במסגרת תכניות חינוכיות - טיולים שנתיים, סמינארים ועם השנים נוספו גם "בית העצמה" העורך סדנאות לימוד לבני נוער שסבלו ממחלה פיסית כמו כן לאחרונה מתקיימות בניצנה תוכניות מסע לנוער מחו"ל.
מי אנחנו ומה החזון?
מאז היווסדה ב-1987 ועד היום עוסקת בחינוך וקליטת עלייה. ניצנה מהווה אבן שואבת לנוער ולאוכלוסיה בישראל ובתפוצות. כל עשייתה ופעלה של ניצנה לאורך 20 שנות קיומה הינה בחינוך, בהעצמת האדם, הקניית ערכים של ציונות, פלורליזם, אהבת ארץ ישראל בכלל והנגב בפרט ובמתן דגש מיוחד לתחומים "הירוקים" – אנרגיה סולארית, קיימות, איכות סביבה והחי בהם.
מה אנחנו עושים?
ניצנה הינה מרכז הדרכה חינוכי המפעיל שני סמינארים עיקריים ('נגב ציוני אקולוגי' ו'מדע בעקבות השמש'), בית ספר שדה, אכסניית נוער ומרכז אירוח, מרכז קליטה ואולפן. לאורך השנה כולה מגיעים מרחבי הארץ והעולם אלפי ילדים ובני נוער לטיולים שנתיים וסמינארים. בסופי שבוע אנו מארחים משפחות, פרטיים וקבוצות -חילוניות ודתיות, מטיילים ופעילי ספורט אתגרי ועוד, לכולם יימצא מקום ותימצא תכנית ראויה בניצנה.
העתיד בהתיישבות:
ניצנה מהווה בסיס לישוב קהילתי בלב חבל התיישבותי המתפתח באזור ניצנה רמת נגב ואשר עתיד למנות מספר גדל והולך של ישובים. ניצנה שואפת להיות בעתיד מקום מפגש אזורי ובינלאומי לשיתוף פעולה בנושאים מדעיים וחינוכיים כגון, אקולוגיה, מים, חקלאות וישוב בתנאי מדבר.
