אודות קיבוץ חצרים
שנות ההקמה
בשלהי שנת תש"ו (1946) התאחדה קבוצת הצופים, אשר קבלה הכשרתה בדגניה א' ובאפיקים
עם קבוצת נוער עולה מ"ילדי טהרן". שתי הקבוצות שרתו אז כהכשרות מגויסת במסגרת פלוגה ג' של הפלמ"ח.
הקבוצה המאוחדת התכוננה, כמקובל באותם ימים, ליסד פלוגת עבודה באחת המושבות ולחכות בתור למקום התיישבות. מאורעות אותם ימים – ה"ספר הלבן" על חוק הקרקעות שבו מאבק הישוב היה אז בשיאו, דחקו לנו את הקץ, ובעוד אנו עושים הכנות אחרונות ליציאה למושבה, נתבשרנו כי נבחרנו להיות אחת מ-י"א הקבוצות שתעלינה להתיישבות במסגרת "מבצע נגב".
חמש חברות צעירות ועשרים וחמישה בחורים היוו את הגרעין החלוץ להתיישבות החדשה. ההתלהבות הייתה גדולה והיא לא דעכה במאומה גם כאשר גלינו לפנות בוקר, כי ביתנו החדש אינו אלא גבעה חשופה בלב מדבר שומם רחב ידיים – רק "שיטה סלילנית", אחת ויחידה נראתה בשטח מאופק עד אופק.
השנה הראשונה עברה עלינו בעבודות חוץ שונות, שהחשובה שבהן היתה הנחת קו המים (צינור בקוטר שישה אינץ') שנתמשך מאזור גבר-עם - ניר-עם, לאורך הכבישים ודרכי העפר הציבוריים, בואכה חצרים. שנה מיום בואנו למקום הגיעו המים הראשונים ומיד החילונו בהכנת הקרקע להשקייה. מציאותם של מים בפי הצינור שימחה, כמובן, כל לב, אך עתידנו החקלאי עדיין לוט בערפל, שכן עמדו לרשותנו לא יותר משש מאות דונם קרקע בתולה בהם נאחזנו.
ענפים במשק
היקף הענפים במשק החקלאי הצטמצם בשנים האחרונות. בבית עברנו לגידול אחד בלבד חוחובה, הגידול התרחב בשנה זו מסביב לקיבוץ ומשתרע על שטח של 2300 דונם ממנו מפיקים שמן המשמש בתעשיית הקוסמטיקה. אנו מטפלים בכל, מגידול הפרי ועד מכירת השמן, כיום לאחר שיפוץ של מבנה הסילו בו אנו ממצים את השמן ואחסונו בתוך חביות. בשנים האחרונות קוצצה מכסת המים בשל בעיות במדינה. חלק מן המכסה מומר בשימוש
במי ביוב בהם מושקית החוחובה, וחלקה האחר משמש את הגידולים באיזור ברור-חיל (60 ק"מ צפונית לחצרים) בו בבעלותנו 6500 דונם, רובם בהשקיית בעל. מגדלים שם
לסירוגין חיטה, אפונה לשימורים, חמניות, שחת, חימצה, אבטיחים לגרעינים, תפוחי-אדמה ובטנים. בבית קיים ענף בעלי-חיים אחד בלבד: רפת בעלת כ-300 חולבות.
כענף מיוחד פועל בקיבוץ משרד עורכי-דין. חברים רבים מבעבר עובדים מחוץ לקיבוץ והכנסתם מהווה תרומה משמעותית.
יוזמה של שני חברים הניבה את מרכז "אמנים בלול" המכיל נפחיה אמנותית, מפעל לבגדים מבדים אמנותיים ("קפלים"), תצוגות וסדנאות של אמנים שונים.
כיום פועל במקום פאב "המסגריה" שהוקם ע"י צעירי הקיבוץ. המקום כיום משרת את צעירי הקיבוץ וכן צעירים אחרים מרחבי הנגב בימי חמישי ושישי.
|
|
יש בנים שבוחרים בחיים לא קיבוציים. קבוצה גדולה של בנים למעלה ממאה – נמצאת בשנת שרות, בצבא, בלימודים
ובמשק, מבלי שהחליטו סופית על דרכם. הקיבוץ מעניק לבניו את הזכות לחמש-עשרה שנות לימוד.
בקיבוץ מתחנכים 270 ילדים עד גיל צבא ובמקום בית ספר יסודי עד כיתה ו', בהמשך ילדינו ממשיכים את לימודיהם בבית הספר ההתיישבותי "אשל-הנשיא". משנת 1991 משתייכים ילדינו לתנועת הצופים, שמיסדי חצרים הם יוצאיה... שיטת הלינה המשפחתית שבקה חיים כבר בשנת 1978 לאחר החלטה שלא עברה בנועם בקיבוצינו.
קהילת חצרים היא כיום מגוונת מאד – חברים, בנים ונכדים. חיים איתנו גם הורי חברים שפרשו לגימלאות , מן הארץ ומחוץ לארץ. החברים מיסדי הקיבוץ הגיעו לגיל פנסיה. הקיבוץ דואג לחסכונות מתאימים לקרן פנסיה ולמענקים לבנים עוזבים.
חדר האוכל הגדול והמודרני שלנו זקוק כבר להרחבה; בחצרנו יש מחסן בגדים ומכבסה משוכללת, אולם ספורט נאה, אולם מופעים צנוע, חנות כל-בו לסיפו קצרכי היום-יום, מועדון לחבר העומד כרגע לפי הרחבה, מרכז סיעודי להורי חברים ולחברים מבוגרים. לא מכבר הקימה קבוצת חברים-מתנדבים מועדון "יין בלול", משהו מעין פאב יין צנוע המיועד לגילאי הביניים.
בעבר מלאו חברינו תפקידים מרכזיים בתנועה הקיבוצית, בתנועות הנוער ובחברה הישראלית. יחד עם קבוצת מחנכים יזמנו והקמנו בשנות השמונים את כפר נוער חינוכי – קדמה – ליד צומת אחים. ארבע חברות נוער של "עליית הנוער" התחנכו בניניו והיינו אומנים לקיבוצים קטורה שבערבה והר-עמשא בהר חברון. בשנים האחרונות נחלצנו למעורבות חברתית באיזור בו אנו חיים: באר-שבע. הקמנו צוות למעורבות חברתית (צ.מ.ח.) המלווה בכוח אדם ובמשאבים פרויקטים הנבחרים על ידי הציבור כולו וכן חברים המתנדבים למשימות באיזור לפי נטיות ליבם. רבים מבוגרי חברת הנעורים שלנו ממשיכים במסורת שנת השירות השלישית במסגרות שונות.
|
|